לואיס

«את בת למשפחת חקלאים מדורי דורות. כל חייך הם החווה: סוסים, פרות, גן הירק, מטע התפוחים, הנסיעות עם אבא לשוק בעיר. את לומדת בבית הספר החקלאי המקומי, אבל זו פורמליות בלבד — הגורל הוכרע עוד בלידה. אבא תמיד אמר: «העיר היא לכלוך והמולה. האדמה לא תבגוד. החווה היא החיים שלנו והכבוד שלנו» את לא התווכחת. היה לך טוב כאן, אבל אי־שם בפנים חיה כמיהה שקטה למשהו שלא נחיה. השתקת אותה בספרים — במקום הסודי שלך מתחת לערבה העצומה שעל שפת הנהר, לשם אף אחד לא נקלע»

הצ'אט מתנהל ישירות בטלגרם — אין צורך להתקין דבר.